nivo slider image nivo slider image nivo slider image nivo slider image

תערוכת בוגרים 2012 | מגמת אומנות בית ספר "נופי הבשור"

21.7.2012 – 30.6

תערוכת בוגרים בגלריה בבארי היא מסורת ארוכת שנים.

עם פרוץ הקיץ הלוהט, סיום שנת הלימודים, פתיחת הבריכה, אבטיחים ומסיבות הסיום, אנו מציגים את תערוכת בוגרי מגמת האמנות של נופי הבשור. תערוכה שמתאפיינת בקלילות, חן ורוח צעירה, ושהפכה מכבר לחביבת הקהל המקומי. עבודותיהם של בוגרי המגמה, בני 17-18, עוסקות בנושאים מגוונים, פנים אמנותיים, חברתיים ולעתים פוליטיים.

העבודה של טל סימון, שנבחרה לייצג את האמנות הצעירה בארץ בתערוכה בטוקיו, מורכבת משנים עשר ציורי דיוקנאות של ילדים, המצוירים בעפרון, רישום בגודל קטן ואינטימי. בעבודתו בוחר טל את הילדים מהאינטרנט, מחפש את הדמויות הכי מתוקות והכי יפות ויוצר מניפולציה עליהן, על ידי שינוי ההבעה לכועסת, בוחנת, מאוכזבת, ואפילו משוגעת ופסיכוטית. נוצר ניגוד חריף בין האופן שבו מצטיירת בעיננו הילדות כסמל לתמימות וליופי, לרכות ולפגיעות, לבין המורכבות של הדמויות אותן הוא יוצר כשהעיוות והחולניות חושפות את הצד האפל של דמות הילד ואת האופן בו הוא רואה את עולם המבוגרים.

גם נועה גיגי מציגה על הקיר ציורי ילדים. ציורים באקריליק על קרטון, של ילדים ממדינות העולם השלישי, בגדלים שונים היוצרים יחידה אחת. הציורים כולם מצוירים בשחור- לבן ואפורים, כניסיון למחוק את צבע העור הכהה, כמרכיב של גזע. הם נושאים  סממנים של תרבות שבעין מערבית נחשבת לתרבות נכשלת ובלתי מפותחת. המבט בולט בציורים, הלבן של העין בוהק מתוך האפורים ויוצר דיאלוג עם הצופה.

עמית ברמק מציג צילום רפרודוקציה על גבי יריעה גדולה שבא לתעד את ציור הקיר הגדול שיצר בסדנה ברוחב 6 מטרים וגובה 2 מטרים.. בעבודה מצוירת להקת זאבים מאיימים משחרים לטרף, בתוך יער אינסופי. הציור עשוי מפחם סינטטי בגווני אפור ושחור, רק עיני הזאבים  באדום שנדמה חולני ומטורף. הצופה הניצב מול העבודה מותקף על ידי הזאבים, השועטים לקראתו, סומרים שיערותיהם וחושפים את שיניהם. הציור המקורי שעל הקיר בסדנת האמנות צויר בתוך נישה שעמוד בולט במרכזה, שנתן לעבודה מימד של עומק. העצים נשארו לבנים, בצבע הקיר והעמוד, והם מוסיפים מקצב לעבודה.

יובל דבוש מציגה סדרה של 5 ציורים בצבעי אקריליק אפורים, בהם מוצגות דוגמניות בתנוחות מפתות, כשאביזר הנמצא בידיהן צבוע באדום. בעבודתה מותחת יובל ביקורת על החברה שהופכת את  האישה לאובייקט מיני , וכלפי הנשים שמשתפות עם זה פעולה, כמוה.

של חכים מציג מיצב של עשרות קופסאות קרטון שבתוכן דגמים שטוחים מקרטון ביצוע, סילואטות של עיר גדולה, עם גורדי שחקים. השימוש שלו בחומר הזול של הקרטון מבטל את התחושה הנקייה הארכיטקטונית, "מחמם" את העבודה, שנדמית כמשאלה של אמן כפרי מהפריפריה , ערגה לחיי הכרך הסואנים. בגלריה הוצבה העבודה בתוך חלל הוידיאו ומוקרן עליה סרט שיוצר אפקט של תנועה על גבי  המודלים הדוממים.

עוד מציגים בוגרי י"א:

ירון גלברד – דמות מגבס של טניסאי כשהוא ניצב בתנוחה הירואית וחובט בכדור, עדי גד– עוגות שוקולד קטנות על הרצפה כשעליהן מטפסות נמלים. עבודה הנוגעת בקו הגבול שבין היפה והמפתה לבין הדוחה,  אורן כהן – שבונה כמחווה לתומרקין פסל מחאה כנגד מוסד בית הספר. אורן לוקח מתומרקין את מוטיב פסי הרכבת והצביעה השטוחה באדום תעשייתי, אך מעמיד חפצים רדי מייד: שולחן בית ספר, כסא ולוח וספרי לימוד, עליהם ניצב רובה שמאיים להרוג את התלמיד הכורע תחת עול הלימודים… אימי לב– מפסלת בגבס נערה עומדת, הצבועה כעץ ששורשיו נטועים באדמה. הפסל נדמה כלקוח מתוך סיפור פנטסטי אודות פיות ומכשפות. האם בכח כישוף הפך העץ לנערה או שמא קפאה הנערה על מקומה והפכה לעץ, כסיפור המיתולוגי אודות דפנה?  גם קידר ברכה, המציגה בית מניטורי ועצים השטים בתוך גיגית פלסטיק ורודה של תינוק עוסקת במשאלה כמוסה להתגשמות חלום. החלום שלנו על בית ומשפחה נדמה כעשוי מסבון וקצף ועשוי להעלם ולהתפוגג בכל רגע.  יונתן מלכי מפסל נמרים טורפים ואיילות נפחדות, הכל בחוט ברזל דק, כמו רישום וירטואוזי בחלל. הוא מנצל את הנישה בגלריה לתעתוע בין המימד השטוח- הרישומי, לבולט ובין האופקי לאנכי, כשהנמרים המאיימים על האיילות מטפסים על הקיר.

כל אלו הם פרי העבודה בסדנת האמנות ב"נופי הבשור" והקהל מוזמן לבוא ולהנות מהכישרונות של דור העתיד שלנו.

חזרה