nivo slider image nivo slider image

שיזף צורן וברק רביץ

שיזף צורן | יער עיר בנאדם מטומטם (בד"כ)  •  ברק רביץ | שכם | מרכבה

25.2.2006 – 4.2

 הגלריה החודש מפנה מקום לשני אמנים צעירים, בעלי אמירה רעננה אך גם נוקבת…

שיזף צורן זה לא מכבר חזר מטיול צעירים בהודו, בוגר המסלול לאמנות בספירטק, מציג תערוכת יחיד ראשונה: יער עיר בנאדם מטומטם (בד"כ).  הצופה התמים שנכנס לגלריה , נתקע על עומדו, משתומם. הגלריה אוכלסה בארונות שונים, כורסאות, מגירות ושידות, חלקי רהיטים מרופטים שנזרקו, עליהם ובתוכם מציב שיזף צורן את ציוריו. ציורים בדיו, בגודל גלויה, ממוסגרים בתוך מסגרות ישנות, על רקע צילומים או משטח ברזל חלוד. התערוכה עוסקת בבעיית הטבע הבראשיתי ובתוכו הטבע האנושי והשפעותיו ההרסניות. יער- מול עיר.

העיר מגולמת בסילואטה של בתי קומות עם ריבועי חלונות מוארים ובכבישים מסומנים בפס צהוב, ברהיטים , רדיו ורמקול וחפצים שונים, כולם שבורים וחלודים, תוצר נלווה לתרבות השפע , איסוף ג'אנק שאנשים זורקים. הטבע מופיע בגזעים וענפים, לרוב תקועים בתוך מגירה, שהפכה למסגרת תוחמת ומגבילה, ובעלי השלכת. הדמות המופיעה בציורים נמצאת בין טבע לתרבות. לרוב מתוארת ללא בגדים, סכמתית, משייטת בעולם ללא יכולת התחברות אליו, ו"מקלקלת" את עצמה עם עישון ואלכוהול.

דמויות החיילים הרבות מספרות יותר מכל את סיפורו של האדם ההרסני, שהורס את עצמו ואת זולתו ומשמיד את סביבתו הטבעית. בפינת החלל ניצב ארון גדול שדלתותיו פתוחות לרווחה. בקרקעיתו שכבת עלי שלכת וחפצים חלודים: בקבוק אלכוהול, קופסת סרדינים, פחית, ג'ריקן נפט, את חפירה, תנור פיירסייד. בפנים תלויות תמונות של חיילים יורים, בעמידה קבועה כשל החייל הצעצוע מהפלסטיק. רמקול ישן צמוד לתקרת הארון מבפנים, מואר חלושות, שם נראות דמויות חיילי הצעצוע במעגל סביב.

הארון מבטא את המלחמה – כמה שהיא תופסת וכמה שהיא משאירה. המלחמה מופיעה ברבות מעבודותיו של שיזף בשנים האחרונות. הן מבטאות חוויה קשה של מי שהיה שם וחזר "סרוט". מעין פוסט טראומה, שמופיעה רק לאחר שהכל נגמר, רודפת אותך לכל מקום שתלך, אפילו עד להודו…הארון הפינתי מבטא את האופל, הרוע האנושי, השחור והצלליות, המלנכוליה – שמביאה איתה המלחמה.

הגודל המיניאטורי של הציורים הוא עמדת מוצא בהקשר לעבודותיו של שיזף. הוא משווה אותו לסיקור עיתונאי בזמן אמת ("סגנון גונזו"). בשמונת החודשים ששהה בהודו, צייר בכל מקום. ספר הסקיצות תמיד איתו, מוכן להישלף בכל רגע נתון.

האמירה המבצבצת ועולה בינות לציורי היער והעיר של שיזף צורן, היא מן הסתם ירוקה ונאיבית, אך המשקעים העמוקים והיד הוירטואוזית משווים לה אותנטיות ובשלות . התערוכה מרגשת ביותר וחזקה.

 ברק רביץ, עדיין סטודנט במדרשה לאמנות בבית ברל, אך כבר נחשב לאמן צעיר מבטיח, מציג שתי עבודות וידיאו: "שכם" ו"מרכבה".

"שכם" הוא סרט מסע בן שתי דקות. דמות ההולך מקבלת טעם לפעולתה הודות לעריכה המפגישה אותה עם דימוי של חלת שבת תופחת, ופס קול מתוך הסרט "קזבלן", המשרה אווירה וניחוח של כיסופים לבית מרוחק.

"מרכבה" מציב בעיה רבת נעלמים: שני ברזים ממלאים במים שני כיורים זהים. הגיבור נדרש להרכיב דגם פלסטיק של מטוס קרב. דימוי של התרחשות בזבזנית מוחלף לסרוגין בהצגתה של פעולה שיטתית אך סרת טעם (חלקי הפלסטיק של המטוס נמסים ומתרככים) שני הארועים מובילים לקראת סוף צפוי מראש והם מועדים לכישלון.

 ברק רביץ, כמו שיזף צורן, מציג תמונת מציאות לכאורה שלווה , אסתטית ובטוחה, אך מחביא אחריה אמירה בדבר האופן המטריד שבו מתנהל העולם. ביקורת סמויה על בזבוז וקלקול שמתלווה לתחושת השפע, הגודש (החלה התופחת עוד ועוד עד כדי הישפכות מהכלי, המים המתמלאים ומתמלאים בכיור עד שנשפכים), תחושת הביתיות והסדר הטוב (השיטתיות של הרכבת המטוס, העבודה המדויקת עם פינצטה).

ברק רביץ מעביר את המסר הדואלי שלו בהתיקו את האובייקט מסביבתו הטבעית והצבתו על רקע אחר, כמו הכיורים המתמלאים על רקע השמיים, ובכך יוצר דימויים סוריאליסטים ותחושה מטרידה המלווה אותם.

 

חזרה