שבת פרפורמנס

בשבת ה-28.1.2012 תתקיים בקיבוץ בארי שבת חורפית ומהנה שתוקדש כולה למופעי פרפורמנס.

הגלריה בבארי היא מוותיקות הגלריות שבפריפריה. השנה חוגגת 25 שנים של פעילות. הגלריה מציגה ממיטב האמנות העכשווית בארץ, ומטרתה היא לקרב אמנות זו לקהילה באזור. פרפורמנס , מיצג,  הוא סוג אמנות שהתפתח בשנות ה-70 בארה"ב והגיע גם לארץ. אמני המיצג שואפים לבטל את החיץ בין האמנות לחיים, ויוצרים באמצעות גופם קשר בלתי אמצעי עם הקהל. המיצג הוא סוג של פעולה אמנותית שלרוב איננה סיפורית כמו בתאטרון או בקולנוע.

האמנים המציגים:

ג'ייסון לים (סינגפור),  "טיפה אחרונה" היא סדרה של מיצגים שאותם מפתח ג'ייסון תוך כדי אלתור במשך 8 השנים האחרונות. המיצג הראשון בסדרה התחיל עם כוס מלאה מים, ממנה הוא מטפטף טיפות וגם תופס אותן בעזרתה. המהלך של ניסיון תפיסת הטיפות חוזר על עצמו עד שאחרונת טיפות המים טופטפה והכוס- ריקה לגמרי. במהלך השנים הסדרה התפתחה לכדי עבודה מורכבת יותר של סידור חפצים במרחב בזמן אמת: מים, כוסות, צלחות, שולחן פשוט וכסא. עוד מרכיב מרכזי בעבודתו הוא הקול, המיוצר בכוונה ונוצר על ידי החומרים איתם הוא עובד. במיצגיו חוקר ג'ייסון את הדואליות של סטטיות ותנועה, שקט וקול, ריקנות ומלאות, בנייה ופירוק, המודע ומכוון מול הבלתי צפוי, והמתוח מול המדיטטיבי.

עדינה בר-און , הוותיקה ביותר מבין אמני המיצג בארץ. במשך 40 שנות עבודתה עוסקת ביצירתה בכאב המתלווה להיקשרות לבית. "חרדת קודש" היא החדשה בעבודותיה וזו הפעם הראשונה שתוצג בארץ (באוקטובר הוצגה בהלסינקי בפינלנד). המיצג אורך כ-40 דקות.

 ג'וזף שפרינצק, אמן סאונד, מיצג ומופע בין-תחומי שעובד בצורה ייחודית עם קול ושפה.  הוא עוסק בסדרה של יצירות קול המבוססות על המצלול הפונטי של השפה כחומר סאונד. העבודה הקולית מציגה פירושים מפתיעים ומשעשעים לטקסטים המבוססים על המתח שבין הצלילים של המילים לבין המשמעויות שלהן. החלק הראשון של המיצג מבוסס על שירים פונטיים וטקסטים באנגלית. החלק השני, "מקראות ישראל"  מבוסס על פרקי מורשת ציונית מתוך ספרי קריאה ישנים לתלמידי כיתה א'. הטיפול הפונטי בטקסט יחד עם מניפולציות מחשב בזמן אמיתי של הקולות יוצקים משמעות אירונית לזיקה שבין לימוד השפה לדרישת הבעלות ההיסטורית על הארץ. משך המיצג כחצי שעה.

ליאור אמיר קריאל תופיע במיצג KIK SIDE –עגלה עם אישה . האישה היא הומלסית, שחקנית משנה. אישה דוחפת עגלה. כל רכושה בעגלה, גם רכושה הרוחני ,והיא משקיעה כוח בדחיפה. הדימוי פורע את הסדר הקיים ,של חפצים ואנשים ,אשר לא נמצאים במקום  הטבעי המוכר לנו, פורע את התבנית המוכרת לכאורה .המיצג הוא נקודת קצה ,גבול בין נורמות ,מציאות שהיא לא מציאות מפגש עם תחושות סכנה . מיצג זה יתרחש ברחבת בית העם ובמדרכות הקיבוץ.

מיצג  נוסף תקיים ליאור אמיר קריאל בשיתוף פעולה עם שי ילין, תלמידת כיתה ו' מבארי. הן יעשו עיבוד לסיפורה של לאה גולדברג "שלושה אגוזים", שיעסוק בסוד ובאושר.

 עירית מנור עוסקת בעבודותיה בשאלות של מקום, גבול, הכלה, טראומה וטיפול. היא פועלת מתוך סיטואציה או קונטקסט נתון.  בעבודתה "מצרים באהבה" האישה המציגה משולה לנהר. בזרימתה היא מנסה לפלס דרך אל מקורותיו של המקום בו היא פועלת, להתחבר אל הסיפור. לצורך כך צריך לשקר קצת… הפעולות היומיומיות מקבלות במיצג נופך פואטי.

אוצרות והפקה אומנותית: הגלריה בבארי, זיוה ילין וסופי ברזון

הפקה ופרסום : סטודנטיות במחלקה לתרבות והפקה: גל יסמן, מורין לבב, גל עטיה ושני בוקסדורף

עיצוב מודעה: ליה פוקס

חזרה