nivo slider image nivo slider image nivo slider image

פסי גירש ויובל אצילי | עוף גוזל

5.7.2014 – 13.6 

בגלריה בבארי מוצגת תערוכתם המשותפת של פסי גירש ויובל אצילי: "עוף גוזל". פסי גירש מעמדתה כצלמת ותיקה ומוערכת בעלת מעמד מבוסס בשדה האמנות הישראלי לוקחת חסותה על יובל אצילי, צלם צעיר בוגר בצלאל ומשלחת אותו לחופשי, לעולם הגדול, לפרוש כנפיים ולעוף אל על.  צילומיה של גירש תלויים בקירות סביב ועוטפים את צילומיו של יובל אצילי, המציג במרכז על קירות חדר ההקרנה.

התערוכה הזוגית חושפת יחסים אנושיים ודיאלוג אמנותי ביחס למוות. התייחסותה של גירש מדגישה בעיקר יחס של חמלה והזדהות עם החיה המתה. בסדרה האחרונה גם התרסה וביקורת מתובלת בהומור. יובל אצילי משתמש בכנפי התרנגולים שמסמלות עבורו טוהר, קדושה וגבריות ,שטרם הגיעה לבשלות.

נושא האפרוח או הגוזל הופיע כבר בעבר ביצירתה של גירש. שנים רבות שהיא מתבוננת בנראות שפת הגוף של חיות מתות, עוברים וולדות ויצורים שונים. פסי אוספת ולדות ועוברים מתים, מה שנמצא זרוק ברחוב ומה שאנשים נותנים לה. אין היא נרתעת מהמוות כפי שרבים מאיתנו נגעלים או נרתעים ממנו. היא מביטה בו נכוחה ומוצאת שאין הבדל בשפת הגוף  של עוברים אנושיים לבין העוברים של חיות. בנצרות מאפרים את המת, מלבישים אותו בבגדים טובים ובמלמלות, מפני שקשה להתמודד עם הנראות של המוות. פסי עושה דבר דומה וכך מאפשרת את הריכוך של הדבר הכי מאיים שיש בחיים- המוות. היא נותנת למוות נוכחות. היא מקרבת אותו אלינו ובעצם יוצרת מעין פיתיון עם היופי, שאתה נמשך אליו ומאפשר לחוש אמפתיה. דרך המוות הפרטני של חיה אחת קטנה ו"חמודה" היא מבקשת לעורר בלבנו תרעומת על הניצול של הכלל.

בעבודות המאוחרות שלה יש הומור והוא מעין עטיפה יפה מתקתקה. לעטוף גלולה מרה, כדי שאפשר יהיה לבלוע. וכך אנו רואים את צילומי העוברים המתים מולבשים בבגדי חמודות בתוך מנג'טים מנייר על מגשי בונבוניירות ופרלינים מוזהבים.

על הקיר הגדול בגלריה תלויות עבודות מתוך סדרת הצילומים "חדרים" מ-2006, שצולמו בבתיהם של אנשים מעורערים בנפשם. אי הסדר השורר בחדר, ערמות של ספרים ומסמכים שקורסים לתוך עצמם, מייצרים סוג של אימה. לתוכם שתלה פסי למה מתה או ארבעה חתולים. בשני צילומים אחרים דווקא הריקנות והסדר הם מוליכי האימה. בסדרת העבודות "קינדרשטובה"(= בגרמנית ארכאית "חדר ילדים", בגרמנית עכשווית "חינוך ילדים") העיסוק הוא במותה של תרבות. פסי גירש אספה לביתה כרכים של האנציקלופדיה העברית שנזרקו ברחוב. היא צילמה בבית ישן בנווה-צדק רגע לפני שעמד להריסה, כשאריחי הרצפה הוצאו ממנה והיא ריצפה את החדר עם האנציקלופדיות ונתנה לנכדיה לשחק אתם.

בתצלומיו של יובל אצילי ישנו עיסוק בכוח ובשליטה שלנו כבני אדם על בעלי החיים. אנו מאמצים לנו את פרוות החיות והנוצות של בעלי הכנף ומתהדרים בהן ומסגלים לעצמנו את כוחה של החיה, שהופכת כך להיות קורבן. הוא  משתמש בביצים,בשיער ובזקן כדי להעצים את עצמו ויוצר צילומים שיש בהם הזרה סוריאליסטית מטרידה וביקורת סמויה ויחד עם זאת שומר על ביצוע צילומי נקי ויופי פיוטי בשחור לבן. בחדר הוידיאו מוקרנות עבודות וידאו אשר מציגות תהליכים של אובדן שליטה ומוסריות. “הדמויות" בסרטיו הן לרוב חיות בית שאדם מגדל אותן לצרכיו. גם פה העיסוק הוא בשליטה בבעלי חיים ובהפיכתם לקרבן, אך יש קלילות משחקית, הומור והרבה חן במצבים שיובל יוצר.

???? JPG

חזרה