אסד עזי | לוחות שנה

24.12.2016 – 2.12

בשישי ה-2.12 תפתח בגלריה בבארי תערוכתו של אסד עזי, "לוחות שנה".

אסד עזי, בן למשפחה דרוזית משפרעם, הוא אמן מבוסס ומוכר בשדה האמנות הישראלי, מורה ומרצה אהוב במוסדות אמנות בארץ. הוא בחר לעזוב את הכפר שלו, לחיות בתל אביב, ולהתמסר ליצירת אמנות. אסד עזי הציג בתערוכות רבות בארץ ובחו"ל, וגם הציג בגלריה בבארי סמוך להקמתה. מאפיינת את יצירתו הרב גוניות של סגנונות ציוריים, השימוש באזכורים מתולדות האמנות, הנדידה בין מזרח למערב, נוכחות והעדר, זיכרון ושכחה, זרות וניכור. ביצירתו הוא נע בין זהויות ומשלב בציוריו מטעני זיכרון אישי, תרבות ומסורת מהכפר שגדל בו. הוא מצהיר על עצמו שהוא אמן ערבי ו"שואף להציג אידיאולוגיה אמנותית חדשה פוסט מודרניסטית בינלאומית שאינה משועבדת לאזור גיאוגרפי מסוים וגם אינה מתמקדת רק בסכסוך הפלסטיני-ישראלי ובסוגיות קונקרטיות הנגזרות ממולדת, זהות, שפה, היסטוריה או מורשת דתית. אמנותו חוצה את גבולות הזמן, המקום והמציאות המסוכסכת."(חוסני אלח'טיב שחאדה)

בתערוכתו בבארי יציג ציורים על נייר, בעיקר על מצע של לוחות שנה. בעבודות אלו הוא מעלה את סוגיית הזמן ומפגיש בין המצוי והעשוי, בין הגבוה לנמוך, בין החומרי לרוחני.

על לוחות השנה, מצעים של זמן ומקום, הוא מצייר דימויים מארכיון הדימויים המוכר שלו, כמו הרוכב על חמור, המודל, ציטוטים מתולדות האמנות, מתכתב עם אמנים ישראלים שעסקו בשאלת הזהות כמו אריק בוקובזה, מוטי מזרחי ואחרים ומנציח פורטרטים של אנשים מהכפר שלו, "אנשים מחוקים שנולדו ילדו ומתו, אנשים שלא הייתה להם שום אופציה לשנות את חייהם או אולי הם עצמם לא רצו לשנות אותה". הוא מתאר אותם "בשעת חולשה, לרוב בסוף הדרך, מוכנים לעלות על הרכבת לכתובת שאין ממנה חזרה."(מדברי האמן)

אסד עזי מנסה להנציח את הרגע הפרטי, את הזמן האישי בתוך לוח השנה, שמהווה את הזמן הגלובלי, זמן הגלקסיות.

 

חזרה