nivo slider image nivo slider image nivo slider image nivo slider image nivo slider image nivo slider image

נועם רבינוביץ' | ארבעה בתים

6.10.2012 – 15.9

נועם רבינוביץ מציג בגלריה בבארי את תערוכתו "ארבעה בתים".

ארבעת הבתים איתם הוא מתכתב הם בתים נטושים שנמצאו במקום עם העלייה לקרקע של קיבוץ בארי .

העבודה מול נועם רבינוביץ, חבר בית השיטה ויליד דפנה, היא סוג של שיחה מתמשכת שתחילתה בשנת 2006 בהתכתבות. נועם נענה להזמנה להציג בגלריה וביקש שיישלח אליו חומר על המקום, מכל סוג שהוא. חבילות עם ספרי המקום, מפות, צילומים וטקסטים נשלחו אליו בדואר. המפה, שנמצאה בלקסיקון "דברי ערך" של בארי, היא שכבשה אותו, דרכה עברה אליו רוח המקום. זו מפה ששורטטה בשנת 1984 ובה סימוני הבתים והשבילים של הקיבוץ ותווי השדות הסמוכים לגדר. מסומנים עליה ומודגשים בכחול גם ארבעת הבתים הערביים הנטושים שהיו בנקודה לפני העלייה לקרקע בשנת 1949. נועם רבינוביץ מאחד את ההיסטוריה של המקום, החוויות והזיכרונות של אנשי המקום עם הקודים והסימנים הגרפיים. על בסיס המפה, המהווה נקודת ישוב ספציפית, צייר ורקם האמן את עולמו שלו, שנמצאים בו תמיד דימויים מעולם הטבע והבוטניקה, גאולוגיה , גאוגרפיה, חקלאות וגם דימויים שמקורם בעולם ילדותו. הצופה ימצא שם צורות עלים ופרחים (כלנית, אקליפטוס, שיזף, תלתן, גפן ועוד) זהו עולם דימויים שמדבר אל רבים מבני הארץ הזאת. עולם דימויים ישראלי-צברי קולקטיבי שנימה נוסטלגית דבקה בו. בעבודות המוקדמות יותר, בתערוכה בבארי ב-2006, טופלה המפה, כוסתה כמעט כליל ונטמעה בסימני עולמו הפנימי-אומנותי של האמן. בהמשך חלה התפתחות, כשהמפה מוצבת במרכז הדף והטיפול עובר לשוליים, כמעין פירוש לטקסט בדף הגמרא. תערוכה זו הוצגה בבית האמנים בתל אביב בשנת 2009 , אך נועם עדיין לא יכול היה להניח למפה, והשיחה בינינו נמשכה.

התערוכה הנוכחית, השלישית בסדרה, מתמקדת בארבעת הבתים, פונה אליהם פנימה.

נעזבה המפה, המרחב עליו מסומנים הבתים, ונותר הזיכרון. בתערוכה זו מצייר נועם רבינוביץ ציורים לקירות הבתים. הוא בחר 5 דגמי צומח מתוך מאגר הצומח שלו וציין צבע מיוחד לכל בית. הציור הוא בצבעי שמן על גבי מצע לבן שקוף, משני צידי המצע, מה שנותן עומק ושכבתיות. ארבעת הבתים נוכחים בבארי למרות שכבר אינם (רק אחד מהם עדיין עומד על תילו). זוהי נוכחות של זיכרון, של סיפור, של קוד. הציור של נועם מיטשטש, מציירים אותו והוא שוב מיטשטש. תהליך הציור מתייחס למורכבות של הנוכחות הנעדרת של הבתים בחיי הישוב, לזמן שעובר, לדורות הדיירים שמתחלפים בבתים. באמצעות ציורי הדגמים הצמחיים, מתחבר נועם לבתים, שהופכים לשלו באופן מטפורי, רגשי.

הציורים על מצע המפל הלבן השקוף נראים לצופה, במבט ראשון, כמו בדים רקומים התלויים על הקירות. הרקמות שיצר האמן לפנים הפכו עם הזמן לציורים שהרקע שלהם הוא גריד שתי וערב, כמו בד הקנווס הגס המשמש לרקמה. הבחירה של נועם רבינוביץ בפעולת הרקמה אינה מקרית: זוהי פעולה ידנית אינטימית. שעות רבות של עמל מושקעות ברקמה. הניירות עליהם רקם האמן הפכו בסוף התהליך לחלקים למגע, כעין קטיפה, כתוצאה משעות רבות של טיפול, הפכו גמישים ורכים כמו בד. העבודות הנוכחיות, למרות שאינן רקומות אלא מצוירות במכחול דק, שומרות במראה שלהן על תחושת העמלנות הידנית של הרקמה ואף מתחזות לה. הרישומים בשחור-לבן בעט וגרפיט התלויים בקיר ממול הם סבוכים ועמוסים שכבות רבות של דימויים זה על גבי זה, כמו ציורי השמן שהדימויים נראים בהם מחוקים כמעט, מבצבצים מעומק הדף המטופל. השכבות הנצברות זו על גבי זו, המוחקות והיוצרות דימוי מתוך דימוי יוצרות הקבלה לתחושה של הזמן החולף ומנכיחות אותו. נועם רבינוביץ מטפל באמצעות צורות דגמי העלים שלו בארבעת הבתים הישנים, שנעזבו במקום ואוישו בדיירים חדשים, בקירות שנצבעו וסוידו שוב ושוב, ברהיטים ובאנשים שחיו בהם ובגלגל הזמן שמוחק הכל , בזיכרון ובשכחה. בהיסטוריה.

בחלל הוידאו מוקרנת אנימציה של סדרת רישומי רצף המונה למעלה מ-60 רישומי עפרון. הרישומים הם למעשה רישום אחד בעפרון, מונוכרומי, המצויר על אותו גיליון נייר, נסרק ונשמר במחשב. השני צויר עליו ונסרק, וכן הלאה. רישום על רישום, המוקדם נמחק מפני המאוחר, ונוצרת שכבה נצברת של זיכרון של פעולות.

תערוכה מרתקת שמשקפת תהליך מורכב של שנים, מעין מחקר אישי של אמן על מקום.

בפתיחה יושק קטלוג דיגיטלי שהופק במיוחד לתערוכה, בתמיכת מועצת הפיס לתרבות ואמנות. בקטלוג מוצגות 181 עבודות מסדרת מפת בארי וארבעת הבתים.

לצפייה בקטלוג היכנסו ל- www.noamrabinovich.com

 

חזרה