מרי קושלביץ- מלגת הצטיינות מכללת ספיר | חלונות בהקיץ | 19.5.2018 – 27.4

<iframe width="560" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/PlsE2RpEXpQ" frameborder="0" allow="autoplay; encrypted-media" allowfullscreen></iframe>

אנו שמחות לארח את מרי קושלביץ, בוגרת מצטיינת של ביה"ס לאמנות וחברה במכללת ספיר, שתציג בגלריה בבארי במסגרת מלגת הצטיינות, באדיבות ידידי ביה"ס לאמנות.

בשנתיים האחרונות היא מצלמת מחלונות דירתה באשקלון, בציפייה והמתנה דרוכה לביתה החדש שנבנה בתוך עיר זרה. צילומים אלה הפכו עם הזמן, ליומן אישי בו היא מתמודדת עם שאלות של שייכות, בדידות, ביטחון אישי, אימהות, זוגיות ומהו בית עבורה. בסרטים ישנם אלמנטים של סכנה או חרדה, המתבטאים במציצנות, בסאונד או בסיפור האישי.

בסרט הראשון,"המבוך", המצלמה מונחת בזווית-על ומציגה את הבית הנבנה בדומה לשרטוט אדריכלי. הבית אינו בית עדיין, אלא חלום מדומיין, אוטופי וקשה להשגה. הוא רק מספר גבולות מצומצמים ומתוחים, בתוך אתר בניה רווי סכנות וקולות ילדים, ספק משחקים, ספק מפוחדים.

בסרט השני, המוקומנטרי, "פולנובלה", חייה של מרי מתמזגים עם חייה של אימה. זהו סרט אינטימי בו האם מספרת על זוגיות בוגדנית ואלימה עם אביה ז"ל של מרי. צילומי המעקב והמציצנות שלובים כקולאז' בקטעים מתוך טלנובלה רוסית, התרבות המעורבת בה גדלה מרי. שתי שפות, פער תרבותי ותחילתה של תחושת חוסר השייכות. בסרט, האם והבת כלואות, צופות בחייהם של אחרים, האמתיים והמדומיינים. בהקבלה בין חייה לבין הטלנובלה, מנסה מרי לייצר השטחה ולהבין היכן עובר הגבול בין מציאות לדמיון, בין אמת להקצנה.

בסרט האחרון, "חלונות/"Windows, מתמקדת מרי בדמות נשית זרה שמשכה את תשומת לבה בגלל צעקות שנשמעו מביתה. הפעם, היא פולשת אל מחוזות אינטימיים יותר וממשיכה לשאול שאלות על סכנות בתוך הבית, המשפחה והסביבה הקרובה. תוך כך היא נוגעת במציצנות בעולם הרשתות החברתיות ומצלמות המעקב. תוהה האם בכלל אפשר להרגיש מוגן בעולם כל כך פרוץ? גם בסרט הזה, החיים שלה מתמזגים עם חיי הדמות הזרה, מתוך מקום של הזדהות, פחד, כעס וחמלה.

 

ד"ר זיוה ילין

חזרה