nivo slider image nivo slider image

יוחנן דרוקר ונעמה בוצר

יוחנן דרוקר | נופי  •   נעמה בוצר | שכנה

5.1.2011 – 25.12.2010

בתערוכה החדשה המוצגת בגלריה בבארי מציגים זה לצד זה יוחנן דרוקר, צייר ותיק מקיבוץ בארי, ונעמה בוצר, קולנוענית צעירה בת האזור, בוגרת המחלקה לקולנוע וטלוויזיה במכללת ספיר.

שני האמנים יוצאים ליצירתם מתוך מבט אמפאתי על סביבתם הקרובה.
ציוריו גדולי הממדים של יוחנן דרוקר מוצגים בחלל הרחב של הגלריה. יוחנן יוצא למרחב, לנוף, במבט מתבונן וחוקר. לב התערוכה הם ציורי החורשות, המצוירים  על דיקטים גדולים, בצבעי אקריליק, דבק וחול ולחלופין רשומים בפחם בשרבוט כתמי וצפוף.

החורשות שניטעו באזור הן בעיקרן של עצי אקליפטוסים. כמו באזורים אחרים בארץ, הייעור היה משימה ציונית נכבדת , טוען יוחנן, אך באזורנו האקליפטוסים אט אט מתייבשים ומתים. האקלים החם והיובש לא מיטיב עימם. אי אפשר להישאר אדישים למראם.  בשלהי החורף הכלניות מכסות את פני השטח באדום בוער. החיים והמוות נפגשים במלוא עוצמתם .

סדרת ציוריו האדומים-שחורים מבטאים בצמצום ובחדות הזני שלהם את המפגש המרתק בין העצים העירומים לבין האדמה הבוערת באדום העז, בצבע פריחת הכלניות. סדרה נוספת, מוקדמת יותר, בצבעי שמן על בד, מתארת את מרבדי הכלניות בתקופת הפריחה. קיר נפרד ייחד האמן לציורי הרקפות העדינים יותר במבעם, מזכרת שלקח איתו מתקופת חייו באזור הכרמל. בקיר נוסף תלויות סדרות של ציורי פורטרטים של בנו וביתו. בכולם ניכרת אהבתו הגדולה ותשומת ליבו של האמן לפרטים ולדקויות. את התערוכה מבקש יוחנן להקדיש לזכרה של אשתו לשעבר, מאיה בת-חן, שנפטרה בחטף לפני כחודש וחצי ממחלת הסרטן. מאיה הייתה אישה מיוחדת ואמנית כשרונית ויצירתית. ניתן להיכנס ולראות עוד מציוריו של יוחנן דרוקר באתר שלו: www.iohanan.co.il

נעמה בוצר חוזרת ביצירתה "שכנה" אל נופי ילדותה, בקיבוץ הגובל ברצועת עזה, באמצעות קול מספר פיוטי הזורם כשצף תודעה, על תמונות סטילס ארכיטקטוניות קפואות המשחזרות את מחוזות ילדותה שלה בין בתי הבטון, המדשאות ומגדלי השמירה משנות ה-40 .תמונות הסטילס נפגשות עם צילומי וידיאו למרגלות הגדר והאנדרטה, כל אלה מספרים כהזיה על מקום קטן, על החמצה, על המלחמות הישנות והחדשות ומקום שכן, אסור, שמעולם לא ביקרה בו.

הסרט זכה במקום הראשון בתחרות סרטי "דקה דרום" בפסטיבל קולנוע דרום 2010.

אורכו כשלוש דקות והוא מוקרן בלופ בחדר ההקרנה. הסרט הוא כפנינה קולנועית: פיוטי, קצר ונוגע. לאחר שצפית בו פעם אחת, מיד תחזור ותצפה בו שוב ושוב, כמו לנסות לפצח את סוד הקסם שהוא משרה עליך.

חזרה