חודש פרפורמנס | ליאור קריאל ושחר מרקוס

11-13.10.2017

ליאור קריאל פותחת את חודש פסטיבל הפרפורמנס בבארי, ביום רביעי, ערב חג שני של סוכות, 11.10

ליאור קריאל היא אמנית פרפורמנס שפועלת בארץ ובחו"ל משנת 1996. בעבודותיה גילמה תמיד דמויות שוליים בחברה הישראלית. היא מוכרת מאוד במיצג שלה "המשוטטת", בו היא מסתובבת ברחובות לבושה סחבות ומעיל גדול, עם עגלת סופרמרקט עמוסה בחפצים שאספה ברחוב. דמות של הומלסית, חסרת בית. האספנות הכפייתית, הצבירה, העודפות, המיון וההעברה ממקום למקום, הריבוי, הגודש וההגזמה, הטקסיות וההבאה לכדי אבסורד וגיחוך הם האלמנטים הבולטים ביצירתה. בספטמבר 2014 הציגה בבארי, כזכור לנו, עבודה קהילתית עם חברי הקיבוץ, מעין תצוגת אופנה, כשהקולקציה המוצגת הורכבה מציפות וסדינים, שמיכות ובדים, שהביאה מביתה של אימה המנוחה. בהופעתה הקרובה בבארי היא ממשיכה לעסוק במסע הפרידה מהאם, מסע של זיכרון, עזיבה ושבר, כשהיא עורמת כלי בית, צלחות שאספה האם במשך שנים, מנקה אותן, ממיינת, מעבירה, משתפת את הקהל ומזיזה אותו ממקום למקום ויוצרת טקס מגוחך ואובססיבי של תנועה קצבית, שמוכפל באמצעות מסכים המשדרים את ההתרחשות בזמן אמת. המופע יחל בשעה 19:30 על הדשא של גן השישים. הציבור מוזמן לקחת חלק, מילדים ועד מבוגרים, להיות נוכח, מסוקרן, מבודח, ולהתוודע לסוג אמנות שכזה שהוא אקטיבי, משתף קהל וקורה במקום.

 

בשישי 13.10 יופיע שחר מרקוס 

שחר מרקוס הוא אמן הלוקח חלק פיזי ביצירותיו וידוע בנטייתו למיצגים קיצוניים חושיים, חושניים וצבעוניים – מאופיינים באסתטיקה מובחנת מאוד, וגם בלוטות הטעם של הצופים משתתפות בחוויה, שאינה רק ויזואלית. מרקוס, שהופיע בעיקר כאמן פרפורמנס במיצגים חיים ובעבודות וידאו, הכניס את עצמו לתוך היצירה והפך לחלק אינטגרלי מהספקטקל. מוטיב מרכזי ביצירותיו של מרקוס הוא ההתעסקות עם אוכל. ביצירותיו הוא מדגיש את הקשר בין אוכל למצב גופני. המשכיות של הגוף המטעין את החומר הפיזי במושגים של מנטליות ותרבותיות תודעתית. במיצג "Soak" מרקוס נשכב באקווריום כשמעליו ישבו ארבעה אנשים לבושים בתלבושות רוסיות מהמאה ה-18 וסחטו לתוך האקווריום בו שכב, כשלד בארון, חצי טון תפוזים. בעבודה נוספת הוא נמצא בתוך מקבץ פירות, כמו טבע דומם קלאסי של המאה ה- 17, ובאיזשהו שלב התמונה מתערערת והוא מבצבץ מתוך המקבץ ומתחיל לאכול את הפירות. בעבודה 'טבע בוער', הוא מכוסה בבצק, ולפתע מתחיל לבעור, ולמעשה כל הטבע הזה מתחיל להתקלקל. בעבודה "סביח" הוא מכין סביח ענק בסגנון אמן הפעולה האמריקאי ג'קסון פולוק. ההכנה של מאכל הרחוב הישראלי מופקעת מהקשרה עם המעבר מהרחוב אל הסטודיו ועם צמיחת קנה המידה של הסביח לממדים מפלצתיים, המפעילים את האמן בחלל והופכים את פעולת ההכנה לעבודת גוף. בתנועות מלאות כוונה רוקד האמן סביב המצע הגדול, מטפטף, שופך, משפריץ ומפזר עליו את מרכיבי המנה הצבעוניים. . הנוכחות הישראלית העממית של האמן בסביח מציבה את האנטיתזה המושלמת לאמן ההירואי, הגדול מהחיים, שמייצג המיתוס של פולוק, ומציעה מבט אירוני על מקומיות, על מיתולוגיות מודרניות ועל אוונגרד.

בבארי יציג שחר מרקוס את עבודתו "ים השיבולים", שמתכתבת עם "סביח". גם פה, לבוש חולצה רוסית, הוא רוקד בצעדי ריקודי עם סביב המנה הצבעונית שהוא מייצר. המיצג יתרחש בחדר האוכל, בחלל הפואיה, בעיצומה של ארוחת הערב של שישי, כשהקהל הנקבץ סביב צופה במופע. לאחר המופע יספר מרקוס במועדון על עבודותיו.

 

חזרה