nivo slider image nivo slider image nivo slider image nivo slider image

גנאדי סקוסירב ואיתן בוגנים

גנאדי סקוסירב | 379N  •  איתן בוגנים | החיילות ורוח הקודש

27.2.2010 – 6.2

במרכז תערוכתו של גנאדי סקוסירב, חבר בארי, אדריכל במקצועו, שעלה ארצה מרוסיה בשנת 1991, 45 רישומים בעט פיילוט אותם רשם בשנה האחרונה בעת הנסיעה שלו בדרך לעבודה ובחזרה בקו 379 (בארי-תל אביב). שלוש וחצי שעות נסיעה הלוך וחזור הן זמן טוב לחשוב על משהו, להיות לבד עם עצמך, לרשום רעיונות שצצים. הנסיעות הפכו עבורו מטרדה לזמן מבורך ליצירתו. האוטובוס הכתיב את הפורמט: רבע גיליון בריסטול לבן. גולש מהם בליל של דמויות המביאות לדבריו, מצבי רוח שונים- לעתים כבדים, קשים- מתארות מה קורה לאנשים בחוץ, בבית, בקיבוץ. הרישומים נראים כמו הצעה לתפאורה, עם דגש על תלבושות וכובעים, על גבול התאטרון.

 גנאדי רושם מהדמיון באופן מאוד ריאליסטי כמיטב המסורת האירופאית והרוסית, על ברכיה חונך. בעט הפשוט שלו הוא מפליא לשרבט: קווים צפופים היוצרים רשתות שהופכות לטקסטורות מרהיבות, מתוכן בוקעים הדימויים . תוך שבוע של נסיעות הוא מסיים דף אחד של רבע גיליון, המלא עד אפס מקום! את כל הדפים הצמיד אל בדי קנבס לבנים ותלה על הקיר באופן שמשאיר בצופה את הרושם של הכמות והאובססיביות של העבודה עצמה.

בדפים שלו עומס רב, סדר וקפדנות, מול כאוס וערבוב של ציור אחד בתוך השני.

לצד רישומי הפיילוט השולטים בקיר הגדול בכניסה לגלריה, תלויות גם עבודות גדולות יותר, נושאים הלקוחים מתוך הרישומים הקטנים שהוגדלו, חלקם בשמן על בד.

עבודות השמן תלויות אף הן באופן לא שגרתי, כמעין קולאז' של דימויים, האחת על גבי השנייה, בולטות אגב כך מהקיר.

בחדר ההקרנה מוצג סרט הוידיאו של איתן בוגנים, יליד 1974, דימונה. עבודתו מציגה שלושה נרטיבים המתקיימים במקביל, כשבמרכזם הכמיהה לייצר מפגש, הנותר ללא מימוש.

החיילות במדים, נחות באמצע השדה ומתמסרות למעשה האהבה שלהן, עד שנבהלות מרעש משק כנפיים ומתקפלות. הילדה, סמל התום, הרצה יחפה בשדה הפתוח כשעדת חרקים שחורים אופפת אותה כענן, והגבר, האמן המתעד המציצן, שבולש מרחוק על כל הסיטואציה. הכוח הנעלם בסצנה הדמיונית הזאת הוא כוח האלימות הסמויה האופפת את הסרט ויוצרת מתח שמתממש בקול ובמבט.

איתן בוגנים הוא אחד מהיוצרים המוכשרים בארץ שזכה למלגות ופרסים על יצירתו הייחודית.  העלילה שהוא יוצר בוידיאו , למרות שמנכיחה את הכאן והעכשיו, החיילות עם המדים שהן כל כך ישראליות, מהלך עליה קסם זר שלא שייך לפה: הילדה הקטנה, הנקראת "רוח הקודש" עם ענן החרקים המעופפים סביבה, היא דמות אלגורית מעולם אחר, כמו מלאכית שיצאה מציור של הרוקוקו. גם דמותו של הצייר יוצרת הרחקה נוספת, מרכיבה לנו משקפיים אומנותיות, על מנת שנביט במציאות הקרובה שלנו ממרחק, בפרספקטיבה אחרת.

איתן בוגנים מיטיב לשמור את הצופה במתח לכל אורך הסרט, ולערבב את היפה והמתוק עם המאיים והטורד.

אצל שני האמנים, גנאדי סקוסירב ואיתן בוגנים , המציאות היומיומית מפנה מקום לדמיוני, ויוצרת מצבים על גבול הסוריאליזם.

 

חזרה