גיל נאדר | ביקורי בית

התערוכה "ביקורי בית" שונה מכל התערוכות שהוצגו בגלריה שלנו עד כה. הפעם הנושא הוא אנחנו, איך אנחנו רואים את עצמנו כפרטים בחברה ואיך לדעתנו החברה ("קיבוץ") רואה אותנו. הפנים הניבטים מהקירות מוכרים לנו עד הפרט האחרון, למרות המסכה המכסה אותם, וגם את הקולות הבוקעים מהטייפ אנו מזהים בלי כל מאמץ. העבודה שמציג פה גיל נאדר: הצילומים, השיחות המוקלטות והחוברת "מדריך לצופה" – מדהימה באמתיות שלה, מביכה בכנות שלה, ומפתיעה בחשיפה ובאינטימיות שלה . בפרויקט השתתפו למעלה מעשרים אנשים : ילדים , נוער , צעירים אחרי צבא , אמהות ובעליהן , ואפילו מבוגרים וותיקים – שהסכימו מרצונם לשתף פעולה עם גיל נאדר, "האמן ההומוסקסואל מתל אביב" , לפתוח את ביתם, להתמסר ל"טיפול", ולענות על השאלות שנשאלו .

ההצבה בגלריה מורכבת מקיר צפוף – עמוס בצילומים, 3 פינות הקשבה לטייפ ואובייקטים נלווים : כיסאות , ארוניות , מגירה ומזוודה. החלל הכמעט ריק מזמין את הצופים להסתובב בין האובייקטים , להתיישב להקשיב לשיחות האינטימיות , ולעקוב באמצעות "המדריך לצופה" אחר כל מילה , צחקוק ואנחה . המעמד הפומבי והייצוגי הזה , בגלריה כחלל ציבורי , מעמיד אותנו הצופים בעמדה הלא כל כך מחמיאה של מציצנים ורכלנים , החודרים בעל כורחם לבתיהם ומצוטטים לשיחותיהם של אחרים .

איך אנחנו מסתדרים עם זה ?  ומה חיפש או מצא פה גיל נאדר? ואיך כל המכלול הזה מתגבש לכלל אמירה אמנותית ?

חזרה