עלמה יצחקי | איסכורית

3.9.2016 – 12.8

feeding the birdss

עלמה יצחקי, המתגוררת ופועלת בדרום תל אביב, בוחנת את המרחב הגיאופוליטי המיָדי שהיא פוגשת ביום-יום ומלקטת מתוכו סצנות שהיא מביאה לסטודיו ומשמשות מושאים לציוריה. הברים, דירות השותפים, מפגש על ספסל, רחובות עיר מובהקים, כמו אלנבי ודרך יפו, כל אלו מועמדים מחדש כעל במה ומתוארים מנקודת מבט ישירה ואינטימית.
"אפשר לראות ביצחקי "ציירת חברתית" הבולטת בקולה הייחודי המשקף את הלך הרוח החברתי והפוליטי של בני דורה" (מתוך ועדת פרס רפפורט לאמן ישראלי צעיר, 2014).

בגלריה בבארי מציגה יצחקי ארבעה ציורי שמן גדולי ממדים, המתארים רגעי האספות של דמויות שונות לרגע של חיים משותפים. משפחה – גבר, אישה, ילדה וכלב – מתאספת במטבח להכנת אוכל; בעלי כנף נוחתים על גג לאכול שאריות אוכל הנזרקות אליהם בתום יום העבודה, ועוברי אורח נאספים להתבונן; ושוב אותן ציפורים, או אולי ציפורים אחרות, עומדות על גגון פח; כיסאות פלסטיק מוצבים בעיגול על גג תל-אביבי מבשרים על כינוס כלשהו שעתיד להתקיים בקרוב, וארבע צעירים ממתינים לקראתו.

ההתרחשות בציורים מינורית, הם מזמינים תשומת לב למצב שעתיד להתחלף תוך רגע קט במצבים אחרים, פעולות אחרות: המשפחה תתיישב לשולחן, הציפורים יתעופפו מהגג, האורחים יגיעו והישיבה תתחיל. אך נכון לעכשיו הדמויות שקועות כל כולן ברגע הזה, במקום הזה – המבט מרותק לשחף החולף, לחתיכות הבשר המושלכות לאוויר, למיץ פטל הנמזג בכוס, לעשן המיתמר מסיגריה. הסביבה והחפצים משדרים כולם ארעיות, אותה ארעיות של קבע שאופיינית לארכיטקטורה של דרום תל-אביב: גגות וגדרות פח, כיסאות פלסטיק, יריעות צל, ריהוט מועט וזול. אך החומריות של החפצים והמשטחים מטופלת בתשומת לב יתרה, שמדגישה את החושניות שלהם, הופכת אותם למשכן ראוי. איסכורית, השם המסחרי של יריעות הפח הגלי המשמשות לבנית גדרות וגגות, מסמל את הארעיות הזו. סכר או סוכך קטן, ההפרדה המינימלית שיוצרת מחסה, תוחמת חצר, עושה מקום לשהות בו.

לצד עבודות השמן מוצגות עבודות על נייר, המתאפיינות בחופש ובוירטואוזיות של המכחול. עלמה יצחקי היא אמנית מוכשרת שלמרות גילה הצעיר הספיקה כבר להטביע את חותמה בעולם האמנות הישראלי ולפתח סגנון ייחודי משל עצמה.

פתיחה: שישי 12.8 מהשעה 19:30

שיח גלריה: שבת 13.8 בשעה 13:00

נעילת התערוכה: 3.9

חזרה