איריס אפק | שולחן עבודה

איריס אפק מציגה בגלריה בבארי את  "שולחן עבודה".

עבודות אינטימיות,קטנות מימדים, המתגלות לצופה לאורך קירות הגלריה. חלקן מסודרות בשורה, חלקן תלויות במקבצים או בתפזורת. התערוכה משמרת את זיכרון  'שולחן העבודה' הפיזי והמטפורי. על אחד הקירות תלוי פתק קטן, שנדד ממקומו הקבוע בסטודיו ועליו מספר שורות פיוט:

           "האוויר היה מלא מחשבות וצבעים שאפשר להגיד,

            אבל במעמדים כאלה תמיד אומרים רק את הדברים הקטנים.

           הדברים הגדולים נשארים בפנים לא אמורים."

                                                                 מתוך אלוהי הדברים הקטנים

 ואכן, חומרי העבודה של איריס אפק הם מסוג אותם "דברים קטנים" האוצרים אמירות גדולות על החיים, רוויי רגש ונוסטלגיה של ילדות רחוקה… חוטי מחשבה, תחביר של אלמנטים הנאספים לאורך שנים באופן אסוציאטיבי.

העבודות מתכתבות עם עולם הילדות של איריס אפק, כבת קיבוץ שער הגולן, דרך הדימויים, המשחק, העבודה בבוץ ושילוב חומרי טבע:  אבנים, ענפים, עלים, צדפים, חרוזים, רקמת צלבים, גזרי עיתונים, תבליטי שבלונות, קופסאות פח מעוכות, מניפה ישנה. עולם שלם של חומרים הנטמעים זה בזה.  כל עבודה קיבלה טיפול אישי ואוהב, הפכה למעין קמע אישי.

מוטיב חוזר  הוא רישומים וצילומים  של ילדים. לעיתים לקוחים מתוך האלבום האישי ולעיתים מהעיתון, ילדים פלסטינאים או מאפגניסטן, תמיד ממקומות של מצוקה. מוטיב נוסף הוא של העצבות שבילדות , מעין דיוקן עצמי של האמנית כילדה, לצד דיוקנה העצמי כבוגרת- תמיד מהגב, עם "צמה ארוכה מוטלת על גב".

העבודות משדרות פגיעות ורגישות . ניכרת בהן היד הנשית המלקטת  והרגישות ליופי וקישוט. לקח לה הרבה שנים, לאיריס, לבשל את העבודות ולהוציא אותן מהסטודיו, מ'שולחן העבודה' לקירות הגלריה.

 אנו , מצידנו, זכינו להנות מהתבשיל.

חזרה