nivo slider image nivo slider image nivo slider image

אורלי נזר והמחלקה לקולנוע וטלויזיה במכללת "ספיר"

אורלי נזר | נוף  •  המחלקה לקולנוע וטלויזיה במכללה האקדמית "ספיר" | אסופת סרטי "דקה דרום"

29.8.2009 – 8.8.2009

בשבת ה-8.8.2009 נפתחת בגלריה בבארי תערוכה כפולה צבה מציגים אמנים צעירים , בוגרי המכללה האקדמית ספיר.

בחלל הגדול מציגה אורלי נזר, בוגרת ביה"ס לאמנות וחברה השוכן במתחם לימודי החוץ של ספיר (ספירטק) את עבודתה הנקראת "נוף". זהו מיצב אמביציוזי המשתרע על כל מרחב הגלריה. בעבודתה מעוניינת אורלי נזר להתעמת עם המבט השגור שלנו על הנוף ובמיוחד על הנוף החקלאי. זהו אותו נוף שנמצא במרכז התעניינותה, נוף שהתארגן לו מתוך האילוצים והאינטרסים של האנשים שחיים בו. היא מציבה בגלריה פרדס כרות שעציו מצופים בשכבה אקרילית תעשייתית אפורה. הציפוי האפור מעלה חידה – האם העצים "אמיתיים" או שזה חיקוי… דימוי היער הכרות, הצומח מרצפת הגלריה, יפה לא פחות מן המקור, אולי אף יותר. יש לו את העוצמה השמורה לריבוי של פריטים, לחד גוניות של הצבע. אם כך – שואלת אורלי נזר – האם חשובה לנו כצופים ה"אמיתיות", האותנטיות של הנוף? עליו מוסיפה האמנית את הצבע האדום העז של רשתות המטעים, שיוצרת כתם צבע, אשליה של מרבד פרחים. הנוף שאורלי נזר עוסקת בו הוא נוף לא טבעי, תעשייתי, חקלאי, כבוש ע"י האדם. מעסיקים אותה דווקא אותם פרטים בנוף שאנו מורגלים להתעלם מהם, למחוק אותם, לראות בהם "הפרעות" לסטריאוטיפ שיש לנו על נוף. זו יכולה להיות רשת מטעים מקופלת הזרוקה בצד הדרך, ערימת גזם עצים וענפים, או בוסטר מים ענק שכביכול "מכער" את הפסטורליות של הנוף. כל אותן "הפרעות" הפכו בשנתיים האחרונות למוקד התעניינותה של אורלי נזר, בציור, בפיסול קרמי וכעת במיצב הנוכחי בגלריה, בו היא יוצרת העמדה שלדבריה היא מעין סימולקרה (מושג שהשתמש בו בודריאר, שטען כי אנחנו חיים בעולם של שכפולים וסימולציות שמקורם אבד או לא היה קיים כלל). כלומר, אורלי נזר לוקחת אלמנטים מן המציאות ומארגנת אותם מחדש בתוך הגלריה, תוך שינוי הדגשים והיררכיות, יוצרת פרספקטיבה מדומה "ציורית" כשהעצים הגבוהים והכהים הם צפופים ורחוקים ונותנים תחושה של עומק ומרחק פרספקטיבי, לעומת החלל הקרוב לכניסה, בו העצים נמוכים ובהירים ומרווחים… העצים דוקרניים וצפופים מדי, לכאורה מפתה להסתובב ביניהם, אך מיד מתברר שהצופים כלואים בשביל הצר בו נותר להם מקום להלך בו ואין באפשרותם ממש להסתובב בין עצי הפרדס היפים.

אורלי נזר מציבה מול עיני הצופים נוף מלאכותי יפה להפליא, סימולקרה של נוף, ומכריחה אותנו לקבל אותו כ"נוף" לכל דבר. זה הנוף שנשקף אלינו מבעד לחלון המכונית כשאנו נוסעים דרומה מאשקלון באזורי הספר הדרומי.

 בחלל ההקרנה בגלריה מוצגת במקביל אסופת סרטים קצרים על מושג הדרום והשלכותיו על חיינו, פרי יצירתם של תלמידי קורס "הסרט הקצר" במחלקה לקולנוע וטלוויזיה במכללה האקדמית ספיר, בהנחיית ד"ר דפנה סרינג ומר שלמה וזאנה.

במסגרת מחקר קבוצתי ואישי, במהלך הקורס, נבחנת משמעות המושג "דרום" ונידונה מזוויות שונות. על בסיס התובנות שהושגו, יוצר כל סטודנט סרט של דקה המבטא את משמעות הדרום מנקודת מבטו. במקבץ זה של "דקה דרום" מרוכזים 15 סרטונים מרתקים שהם 15 נקודות מבט על 15 דרומים שונים.

הסרטים שונים מאוד זה מזה אך בולט בהם האקלים היבש, החשוף, הצמא למים כמו לציביליזציה, החום, השמש השורפת. מקום שבו יכולות לצמוח הזיות אך גם יש בו חופש ותום ותמימות והווי תרבותי אחר ומוסיקה וזיכרונות.

לא מפליא שבלא מעט סרטים מככבים ילדים! ילדות מתחברת עם ראשוניות ועם המקום הלא מפותח במובן החיובי שלו, התמים עדיין, הטהור. הדרום יש בו את הניקיון הזה ואת הזמן האחר, את האהבה התמימה והחברות והתקווה – שמתנגשת אל מול המציאות הקשה של עליבות ובושה, של גדרות וחומות וצבא.

הגלריה בבארי רואה חשיבות רבה במתן במה וחלל לתצוגה לסטודנטים בוגרי ספיר, שיוצרים בנגב המערבי תרבות מקומית איכותית והופכים את הפריפריה שלנו למרכז אמנותי שראוי להתגאות בו. תערוכות אלו יהפכו למסורת שנתית ולשיתוף פעולה פורה בין גורמי התרבות והאמנות באזור.

חזרה