רזידנסי 2019: יניב עמר- הביאנלה לחלב | עתר גבע – בעבוע

 

הפרויקט "הביאנלה לחלב" יפתח בקיבוץ בארי במרץ 2019 ויוצג בתוך מבנה מכון החליבה הישן הנטוש בקיבוץ, שנמצא באזור המוסך וענפי העזר בשולי הקיבוץ ועומד לפני הריסה והקמת שכונה להרחבת הקיבוץ. אוצרת הפרויקט ד"ר זיוה ילין, בעזרתה של סופי ברזון מקאי.

קיבוץ בארי הוא אחד מאחד-עשר הישובים שעלו להתיישבות בנגב במוצאי יום כיפור 1946, כיום בן 72 שנים. בניין מכון החליבה נבנה בשנות החמישים לצד הרפת. בשנות השמונים הוא נעזב ונבנה ממולו מכון חליבה חדש ומשוכלל יותר. לפני יותר מעשור עברה הרפת בבארי לרפת אזורית גדולה ורווחית יותר, בשותפות של שלושה ישובים יחד. מאז עומד גם המבנה השני בשיממונו. בימים אלו הוקם בקיבוץ ענף חקלאי חדש- "חממות הינומן", חקלאות עתירת ידע וטכנולוגיה לגידול אצות כ"מזון על", כחלק מניסיון טכנולוגי להתגבר על משבר המזון העולמי.

"הביאנלה לחלב" הוא פרויקט אמנותי רחב היקף שמשלב בתוכו פעולה של האמן יניב עמר, ואמן אורח נוסף, עתר גבע. התערוכה תתפרס על שני מוקדים שונים- מכון החליבה הישן הנטוש בקיבוץ, ומכון החליבה החדש יותר שהוקם ממולו. אופי העבודה של יניב עמר הוא קהילתי ומתפרש על פני חודשים. הוא עובד במקום לאורך זמן, מתארח בקיבוץ, משתף פעולה עם חברי בארי ועם נערים ונערות ממסגרות שונות בעוטף עזה, שבאים לעבוד איתו במקום.

התערוכה תעסוק בפער הפיסי והמוסרי שנוצר בין החלב, שנחשב בעבר מצרך מזון בסיסי וחשוב, בריא ומזין, לבין מזון העל העתידי, אצות הספירולינה, בין חקלאות העבר לזו העכשווית, בין מהותו של המבנה האדריכלי שהתרוקן מתוכנו לבין תפקידו העכשווי כחלל של אמנות וזיכרון. מכון החליבה הישן יוצג ע"י האמן יניב עמר כהיכל קודש, בעל מבנה כנסייתי, אל מול עבודתו של עתר גבע במכון החליבה החדש יותר, שבונה שדות ספירולינה בתוך בוכנות ענק מרחפות באוויר, מבעבעות ללא הרף באורן הירקרק.

במכון החליבה הישן יצפו אריחי זהב מצוירים ביד את במות החליבה וקרמיקה לבנה תחפה את הבטון הגס בפנים המבנה. במות החליבה הישנות יהפכו לאגני מים מרכזיים שיזינו גידולים שבוקעים מפנים המבנה ונתמכים בתאורת פנים (HYDRO). מערכת סינון מים סגורה תעבור דרך שוקת צרה וארוכה מרוצפת פסיפס כחול. השוקת תחצה את המבנה לאורכו וממנו תסתעף ותזין את שדה הספירולינה של עתר גבע בחלל הסמוך. חלונות המבנה יוחלפו לחלונות ויטראז' וציורי קיר יציגו את החי והצומח שהיה לפני שהמקום ננטש.

מבנה המיגונית העגול והלא תקני שהוצב בסמוך למכון, יהפוך למודל תלת ממדי ויציג סגנונות אדריכלות שמזוהים עם האסתטיקה הישראלית והקיבוצית, שהולכת ונעלמת.

השטח בו עומד הפרויקט יגודר בחומת בטון מהודרות ועמודי בטון רומיים שבורים. המעבר יתאפשר דרך גשרים, גינות ואגני מים, שיובילו את הקהל לנקודות צפייה שונות.

מכון החליבה הנטוש יהפוך להיכל מקודש, מקלט שהוא גם מגן הגוף וגם שומר הנפש.